שמורת נחל דישון - הגדולה בשמורות הגליל העליון המזרחי, ובה ערוץ עמוק ונופי חורש ובתה.
- שביל רגלי מסומן כחול 2134 יורד בנחל אביב, מעיקול כביש הצפון בין היישובים יראון ואביבים, ומסתיים במפגש הנחלים אביב ודישון.
- כמו כן עובר בשמורה שביל רגלי מסומן כחול 2140, מרמת עלמה לחורבת קציון ונחל קציון, ומסתיים בנחל דישון ממערב לשדה אליעזר.
- שביל ישראל עובר לכל אורך השמורה, מאזור גן לאומי קרן נפתלי בצפון-מזרח ועד למפגש הנחלים דישון וריחן בדרום-מערב.
נחל דישון הוא אחד הנחלים הגדולים בגליל העליון המזרחי, ואורכו 31 ק"מ, מהמורדות הצפוניים של הר מירון עד שפכו לנהר הירדן ממזרח לקיבוץ חולתה.
מקור שם הנחל והשמורה הוא בעברות שם הכפר הנטוש דישום, ששרידיו נמצאים בצמוד וממערב למושב דישון.
בתחום השמורה נמצאים שלושה מעיינות, עין אביב - המעיין הגדול באזור, שמימיו נשאבו עד לשנת 2013, והמעיינות הקטנים עין נחלית (ליד אביבים) ועין דישון. מספר מעיינות נוספים נובעים במעלה הנחל.
הנחל משנה את כיוונו ב- 90 מעלות בשלוש נקודות, באזור הר פועה, במפגש נחל אביב ובקרבת מפגש נחל קציון.
עיקר השמורה הוא במדרונות משני צידי האפיק, בהם יש מצוקים מרשימים. במצוקים אלו פזורות מערות רבות וכן עמודי סלע, המפורסמים שבהם נמצאים בנחל אביב - "העלמות".
צומח השמורה מושפע מהמסלע. במזרח השמורה גדל חורש מגוון של אלון מצוי, אלון התולע ועוד. במרכז ובמערב השמורה שולטים נופי טרשים, בתה עשבונית, בתת סירה קוצנית וכתמי שיחיית קידה שעירה, ובהם ריכוז גיאופיטים כמו חלמונית גדולה, אירוס נצרתי, אירוס הלבנון ומיני סחלבים. במדרונות מוצלים ניתן לפגוש ריכוזים יפים של אחירותם החורש.
בעבר קיננו במצוקי השמורה נשרים, וגם כיום מקננים כאן דורסי יום קטנים יותר. המצוקים משמשים גם בית גידול לשפני סלע.
האדם הותיר את חותמו בשמורה. במערות נחל אביב נמצאו שרידי התיישבות מתקופות שונות, ובקרבת מושב דישון נמצאים שרידי הכפר הערבי דישום וסביבו בוסתנים רבים הכוללים מטעי זיתים, עצי תאנה, שקד ורימון ומשוכות צבר.
באפיק הנחל נמצאים שרידי שלוש טחנות קמח ולמרגלות הר אביבים נמצאת מצדית בריטית שהוקמה עם סלילת "כביש הצפון" בתקופת המנדט הבריטי.